האם ידעת
חיות מתבגרות לרוב אינן שונות מבני נוער אנושיים. הפיל אפילו מבלה עשור שלם בשלב זה של החיים. כלומר: עודף אנרגיה, קורט של חוסר זהירות והשמחה הבלתי מרוסנת של עומס האדרנלין הבלתי מסונן. וממלכת החיות כוללת את הכל: תארו לעצמכם קבוצת גזלים עדינים הצועדים היישר אליה מול גאווה מאיימת של אריות.
פילים בגיל ההתבגרות אוהבים להיאבק זה בזה - תמונה: Shutterstock / Johan W. Elzenga
"הו מותק, מותק, חצי חזק!"
לגזלי תומסוניה המתבגרים וחזקים למחצה אין שום בעיה עם גורם הסיכון. במקרה של איום מנוכחות מיידית של טורפים, הם לעיתים קרובות נעים לעברם כאחד. כפי שפורסם ב- BBC, הזואולוגית קלייר פיצגיבון גילתה כי אסטרטגיה זו מבטיחה למדי. אריות וברדלסים תוקפים באופן מפתיע ממארב. עם זאת, אם טרפם מאותת שהם מודעים לנוכחותם, הם יכולים לעכב את ההתקפה הבאה על החפיסה.
ההקבלות להומו-ספיינס ברורות. מדענים חושדים כי פעולות אימפולסיביות ופזיזות של בני נוער אנושיים מניחים את הבסיס למעשים גדולים מאוחר יותר.
בעלי חיים בגיל ההתבגרות: פיל מול פיל
חיות מתבגרות צריכות ללמוד קודם כל את האיזון בין בטיחות לסיכון. זהו אקט החבל הפתגמי. אם הם פועלים בהתגוננות רבה מדי לאחר שנגמלו הוריהם, ייתכן שהם לא ילמדו מספיק על הסכנות המאיימות עליהם בעולם. עם זאת, מנת יתר של סיכון עלולה לגרום למוות מהיר.
למשל, כשחסרים להם מודלים לחיקוי: קבוצות של שוורי פיל צעירים שגדלו ללא שוורים מבוגרים ומנוסים הראו דפוסי התנהגות מסוכנים במיוחד בשלב Sturm und Drang שלהם. נושאי תא המטען החזקים האלה תקפו בעבר קרנפים. ה pachyderms הגדל גם להיות אגרסיביים כלפי הספציפי שלהם. 90 אחוזים מכלל התאונות הקטלניות בקבוצות כאלה ניתן לייחס לוויכוחים בין השוורים הצעירים.