האם ידעת
בכל הנוגע לגודל, הלווייתן הכחול מעמיד נתונים סטטיסטיים רבים בפרספקטיבה. ענק הים, שאורכו עד 27 מטרים ומשקלו 150 טון, הוא אחד היונקים האימתניים ביותר שאכלסו את כדור הארץ. ולענקי קריל ואוכל הפלנקטון יש גם לבבות גדולים - בגודל של חיפושית פולקסווגן.
דם רגוע יותר
תארו לעצמכם לווייתן כחול מבוהל. לא מזמן היו לבעלי החיים המרעים של האוקיינוסים לפחות כל סיבה לכך: למשל, כאשר ליונקים הימיים השלווים היה ספינה עם כף "על הסנפירים". אך אפילו במאמץ גופני קיצוני, לבו של הלוויתן הכחול פועם רק 18 עד 20 פעמים בדקה. אין פלא, אחרי הכל, הוא בגודל של מכונית קטנה. בני אדם, לעומת זאת, היו מקבלים 100 פעימות טובות בדקה - אולי אם היו בדרך ללב הענק. שם אפשר יהיה לשחות דרך הוורידים של הלוויתן.
אגב: רק בשנת 1967 יזמה הוועדה הבינלאומית לווייתנים (IWC) איסור ציד על מין זה. מאז, המניות בים התאוששו ובמקרים מסוימים אף צומחות שוב.
לווייתנים כחולים: כאשר יוצאים לטיול
לווייתנים כחולים הם מטיילים מושבעים. ורצוי בקבוצות גדולות. זה פחות קשור ללב הגדול שלה מאשר לדחף הטבעי שלה לשרוד. המאכל האהוב עליהם הוא קריל ופלנקטון, אותם הם מסננים מתוך המים בעזרת הזקן הענק שלהם. הם אוכלים בין ארבעה לשמונה טון ממנו - מדי יום. הם מעדיפים לעשות זאת באזורי הקוטב, על מנת לקחת את הדרך לכיוון קו המשווה לאחר כמה חודשים של התחזקות. בעלי החיים אז כמעט ולא צורכים מזון, אלא הם מזדווגים באזורים סובטרופיים ומביאים לעולם את עגלים. ואז הגיע הזמן לחזור לאקלים הקרים. והמסע הוא מחזה לא רק ללווייתנים הכחולים, אלא גם לצופים: תוך כדי "נשיפה" הענקים דוחפים מזרקה בגובה תשעה מטרים לשמיים. אם אפשר היה להסיט את האוויר שנפלט לכאן, אפשר היה למלא לא יותר מ -2000 בלונים באוויר.